חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"פ 744/05

: | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון בירושלים
744-05
2.2.2005
בפני :
אליקים רובינשטיין

- נגד -
:
אופיר בושארי
עו"ד אבי כהן
:
מדינת ישראל
עו"ד רוני מודריק
החלטה

א.        נגד העורר, בן פחות מ-28, הוגש כתב אישום בעבירות של גניבת רכב, תקיפה חבלנית, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בקלות ראש, גניבה בצוותא, בריחה ממשמורת חוקית, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, פריצה לרכב בצוותא, גניבה מרכב בצוותא, חבלה במזיד בצוותא. על פי כתב האישום, בתמצית, גנב העורר, לעתים עם שותף נוסף, מספר רכבים באירועים שונים. במקרה אחד הציג העורר את עצמו כמעוניין בקניית רכב. כאשר סירבה המוכרת לתת לעורר לעשות "סיבוב" ברכב, דחף אותה העורר מהרכב, תוך גרימת חבלות, ונמלט עם הרכב מהמקום. במקרה אחר גנב העורר רכב שמנועו היה מונע ובתוכו ילדה בת 11 וילד בן שנה ושלושה חודשים. לאחר שאחותה של הילדה הבחינה בכך, ביקשה מאדם רכוב על אופנוע לעצור את העורר. רוכב האופנוע הצליח לעצור את העורר ודרש ממנו להוריד את הילדים מן הרכב. העורר הוריד את הילדים, ונסע מן המקום עם הרכב הגנוב. העבירות - שבעה אישומים - אירעו במשך שבוע, בין 14 ל-21 בדצמבר 2004, במהלך זאת גם ברח ממשמורת המשטרה.

ב.        לעורר עבר פלילי מגיל 18, ובכללו גזר דין מיום 2.10.02 בעבירות קשות ובהן הצתה ותקיפה וגרימת חבלה ממש בנסיבות מחמירות, ועליהן נדון ל-42 חודשי מאסר, מהם 24 בפועל מ-29.10.02 והיתרה על תנאי לשלוש שנים מתום ריצוי המעצר וכן פיצוי למתלונן. המאסר על תנאי בר הפעלה כיום. עבירותיו הפליליות של העורר ראשיתן עוד ב-1996, בגיל 19.

ג.        בהחלטות בית משפט השלום (השופט שטרנליכט) מיום 2.1.05 ובית המשפט המחוזי (השופטת נ' אהד) מיום 20.1.05, נקבע כי מסוכנותו של המשיב מקימה עילה למעצרו של המשיב. אף חלופת המעצר שהוצעה בדמות טיפול גמילה במחלקה האשפוזית במרכז הרפואי רמב"ם לצורך גמילה מסמים, שאליה נרשם, נדחתה. נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, כי בעת ביצוע מרבית העברות ידע העורר על כך שהוא עומד להיכנס לטיפול במחלקה האשפוזית, ועל כן אין לתת בו אמון באשר לכוונתו לקבל טיפול גמילה. עוד נקבע, כי גם אישומו של העורר בבריחה ממשמורת חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו יש כדי להעיד על חוסר יכולתו לכבד את החוק ואת תנאי השחרור שייקבעו לו.

ד.        בהודעת הערר ובדיון טען בא כוח העורר, כי עבירותיו של העורר נובעות מהתמכרותו הקשה לסמים, ולכן יש להעדיף את חלופת המעצר שהוצעה במחלקה האשפוזית בבית החולים רמב"ם, שבכוחה למלא את תכלית המעצר, לפגוע פחות בחירותו של העורר ואף לעזור לעורר, אשר מעוניין בכך, להפוך לאזרח שומר חוק ונורמטיבי. החלופה - לשיטתו - ראויה, שכן כל סטיה מנוהלי המחלקה תחזיר את העורר למעצר מיד, ועל כן אין חשש שיימלט. בא כוח העורר הדגיש, כי העורר ביקש להצטרף לתוכנית הגמילה מעל לחודש טרם למעצר, ומכך יש להסיק כי כוונתו להכנס לתוכנית הגמילה כנה ואמיתית ולא מהשפה ולחוץ על מנת לחמוק מהמעצר בלבד. לחלופין ביקש, לאפשר עריכת תסקיר מעצר בטרם החלטה.

ה.        באת כוח המדינה טענה, כי חומרת עבירותיו של העורר אינה מאפשרת את שחרורו של העורר לחלופת מעצר. כמו כן, נטען כי הליך הגמילה של העורר טרם החל, וממילא גם לא ייקטע אם יוחלט להשאיר את העורר במעצר.

ו.        עיינתי גם בפסיקה שהציגו באי כוח הצדדים. בתחום זה ניתן למצוא שתי מגמות מתרוצצות: ישנה פסיקה שלפיה יש להעדיף את האינטרס של בטחון הציבור, וככלל לא להידרש לטיפולי גמילה במסגרת הליכי המעצר; לפי גישה זו, השעה לכך תבוא - במקרה של הרשעה - בהליכי העונש, ובמקרה של מאסר - במהלך המאסר. פסיקה לא מעטה שהפנתה אליה באת כוח המדינה תומכת בכך, והגיונה עמה. בש"פ 4068/03 אלחרר נ' מדינת ישראל (השופט מצא); בש"פ 2819/04 מוגרבי נ' מדינת ישראל (השופטת חיות); בש"פ 8688/04 חסדאי נ' מדינת ישראל (השופטת פרוקצ'יה); בש"פ 11176/04 דהן נ' מדינת ישראל (השופט גרוניס); בש"פ 11981/04 שפק נ' מדינת ישראל (השופטת חיות). במרבית ההחלטות המסר הוא, כי אין מקומם של הליכי גמילה ככלל בשלב מעצר, אלא בשלבים מאוחרים יותר. מנגד, מצויות החלטות שיפוטיות שהציג בא כוח המבקש, שנתנו ביטוי לחריג - בש"פ 5648/99 סמיר נ' מדינת ישראל (השופטת ביניש); בש"פ 4140/01 פאוזי יוסף נ' מדינת ישראל (השופטת דורנר); בש"פ 3120/02 עמר נ' מדינת ישראל (השופט אנגלרד); בש"פ 9598/02 מגארי נ' מדינת ישראל (השופט חשין); בש"פ 4839/03 בוזגלו נ' מדינת ישראל(השופט טירקל).

ו.        (1)    לאחר עיון בכל אלה, מה ניתן להסיק? ברוב  רובם של המקרים אכן לא יהא שלב המעצר נקודת הזמן הנכונה לפתוח פתחים להליך גמילה הקוטע את האכיפה. בית המשפט ישווה אל לבו את אינטרס הציבור, כי עבריינים שיש בהם מסוכנות - ואף חשש הימלטות לא אחת - צריך שייעצרו ובהמשך יתנו את הדין. החריגים יהיו, למעט מקרים מאוד מיוחדים שבהם משתכנע בית המשפט כי הוא עושה צדק אין בלתו, נסיבות נדירות שבהן באמת מצוי האדם בו מדובר בעיצומו של הליך גמילה או שהתקבל להליך כזה באורח אוטונומי לפני העבירות הנוכחיות ולא "גילה את האור" אך בשל אימת הדין, וכשהרקע האישי כולל גיל צעיר ועבר לא מכביד.

(2)      תסקיר מעצר הוא כלי חשוב, שהמחוקק רצה בו (סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)), אך בית המשפט ייזקק לו ככלל אם סבר שמא יש פתח - ולוא גם רחוק - לחלופת מעצר, ואולם אם אין המקרה מצדיק חלופה מכל וכל, לא ייעתר לו, גם בשל העומס המוטל על שירות המבחן שצויין לא אחת בהחלטות שיפוטיות, כולל מאלה שאוזכרו מעלה.

ז.        (1)    בבואי ליישם את אלה לענייננו, התלבטתי מאוד. הדרך הפשוטה, דרך המלך, שאולי בסופו של דבר גם תוכח כנכונה, היתה לדחות את הערר, לרבות הבקשה לתסקיר מעצר. הטעם לכך פשוט, והוסבר אל נכון על ידי בתי המשפט הקודמים. אכן, המדובר באדם שיש בו מסוכנות מוכחת, בעבר ובעבירות נשוא תיק זה. יתר על כן, העורר גם ברח, כנטען, ממשמורת חוקית, דבר המקים בוודאי את עילת ההימלטות מאימת הדין.

(2)      ואולם, מנגד עומדים שני אלה: ראשית, פנייתו של העורר למחלקה האשפוזית ברמב"ם בטרם העבירות האחרונות, שחומר בעניינה הוצג; שנית, העובדה שבפני בית המשפט במקרה דנן, גם ככל שישנם סיכויים טובים להמשך מעצר עד תום ההליכים, אין חומר כלשהו באשר למצב העורר בהקשר לסמים, האם הוא אכן מכור, ובגליון הרשעותיו הקודמות לא זיהיתי כאלה שעניינן סמים, ואף לא הוגשו לעיוני תסקירים (אם ניתנו בעבר). ראו גם בש"פ 4068/03 אלחרר נ' מדינת ישראל(השופט מצא), לעניין הבחנה בין מתמכרים לבין סוחרי סמים.

(3)      החלטתי, לא בלי היסוס, כאמור, להורות על תסקיר מעצר, שיתן לבית המשפט תמונה מלאה באשר לעורר. אטעים, כי אין בהזמנת התסקיר כדי לקבוע כל עמדה באשר להחלטה בערר. יתכן כי בסופו של יום תגבר ידם של השיקולים הרבים העומדים לחובת העורר. אך סבורני, כי יהא זה נכון שאראה, לפני החלטה סופית, את התמונה הכוללת הנוגעת לעורר, בנוסף לאינטרסים הציבוריים שתוארו.

           הדיון יימשך ביום 22.2.05 בשעה 11:00. התסקיר יוגש לפני מועד זה, ואני מקדים תודה לשירות המבחן. מעצרו של העורר, על פי החלטת בית המשפט המחוזי, עומד בעינו, עד להחלטה נוספת, כאשר תהא. בא כוח העורר יודיע לשירות המבחן, ללא דיחוי, את מקום המעצר בו שוהה שולחו.

           ניתנה היום, כ"ג בשבט תשס"ה (2.2.2005).

ש ו פ ט


       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>